מאמרי הזוהר הקדוש סוד מצות התשובה

מאמרי הזוהר הקדוש על סוד מצות התשובה, מעלת התשובה בחודש אלול, סוד תשוב ה׳, וידוי דברים וכוחה של תשובה שלמה לתקן את הפגמים, לבטל גזירות ולעורר רחמים, מאת מורנו ורבנו ראש הישיבה המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א.

ה אלול תשפ"ו | 18/08/2026 | 10:06

מצות התשובה, שהיא חרטה על העבר וקבלה על העתיד, היא בעולם הבינה עולם הבריאה, וצריך לעשותה בעיקר בחודש אלול כי אלול גי' בינה, בינה אותיות בן י"ה, בן הוא אות ו', ויחד עם י"ה הם יה"ו, וכאשר האדם חוטא, אות ה' שהיא השכינה הקדושה מסתלקת מן המקום, וע"י התשובה ווידוי דברים בפה שהוא בחי' המלכות, מחזירים אותה ליה"ו, ואז נשתלם שם הוי"ה ב"ה. וזה פירוש תשובה, תשוב ה'. ואז השכינה שורה על ראשו של האדם והאדם מצליח בכל מעשיו.

רעיא מהימנא פרשת נשא דף קכב.

פִּקּוּדָא דָּא, הִיא מִצְוַת תְּשׁוּבָה. וְדָא אִיהִי בִּינָה מצוה זו היא מצות התשובה והיא בספירת הבינה באמא העליונה שהיא בעולם הבריאה והיא בכסא הכבוד. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ מִדְּחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא ובעוונותינו הרבים משחרב בית המקדש ואין לנו מזבח ולא קרבן לכפר, לָא אִשְׁתְּאַר לָנוּ לא נשאר לנו אֶלָּא וִדּוּי דְּבָרִים לְבַד, וְדָא מַלְכוּת וזה הוידוי שהוא בפה והוא בחי' המלכות סוד הדיבור. וּמַאי בִּינָה ומה הקשר של תשובה עם בינה. בֶּן יָ"הּ בינה אותיות ב"ן י"ה, כלומר ו"ק שהוא ז"א הוא בן של או"א שהם בחינת י"ה. וְהַאי בֶּן, ו' אִיהוּ וַדַּאי וזה הבן שהוא ו"ק, הוא רומז לאות ו' דהוי"ה ב"ה, וע"י הפגם הוא נפרד מאות ה'. וְכָל מַאן דְּחָזַר בִּתְיוּבְתָּא וכל מי שחוזר בתשובה, כְּאִלּוּ חָזַר אָת ה' לְאָת ו', דְּאִיהוּ בֶּן יָ"הּ נחשב כאילו החזיר אות ה' שהיא השכינה לאות ו' שהוא ז"א, ואז גורם ייחוד זו"ן. ועתה ז"א הוא בן י"ה שהם או"א, וְאִשְׁתְּלִים בֵּיהּ יְהֹוָ"ה ונשלם בו ע"י התשובה, שם הוי"ה ב"ה. וְדָא אִיהוּ תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' וַדַּאי לְגַבֵּי ו' וזו הוא פי' מילת תשובה שתחזור ה' אחרונה שהיא השכינה בודאי לגבי ו', ואז לא תהיה יניקה לחיצונים.

דְּאָת ה' וַדַּאי אִיהוּ וִדּוּי דְּבָרִים שאות ה' בודאי היא בחי' ודוי דברים, ומפרש, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר הוא שוידוי דברים הם בחי' מלכות פ"ה שכתוב, (הושע יד, ג) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים שהם וידוי וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה ועי"ז יתחבר שם הוי"ה אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ' כל תשא עון וקח טוב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ כמו שהקרבן היה מכפר ומקרב שם הוי"ה ב"ה, אותו דבר נעשה ע"י התשובה. דְּוַדַּאי כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ חוֹטֵא כי ודאי כאשר האדם הוא חוטא, גָּרִים לְאִתְרַחֲקָא ה' מֵאָת ו' גורם שתתרחק אות ה' שהיא השכינה מאות ו' שהוא ז"א. דְּאִסְתַּלַּק בֶּן יָ"הּ, דָּא יה"ו, מֵאָת ה' שמסתלק הבן שהוא ו' בחי' ז"א, עם י"ה שהם בחי' או"א, שהם יה"ו, נסתלקו מאות ה' אחרונה בחי' השכינה. וּבְגִין דָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא ובשביל זה נחרב בית המקדש שהוא בחי' המלכות אות ה' אחרונה דהוי"ה כי אין מי שיאיר לה, וְאִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִתַּמָּן ונתרחקו עם ישראל מירושלים, וְאִתַּגְלוּ בֵּינֵי עֲמְמַיָּא וגלו בין העמים. וּבְגִין דָּא, כָּל מַאן דְּעָבִיד תְּשׁוּבָה ובשביל זה, כל מי שעושה תשובה, גָּרִים לְאַחְזְרָא ה' לְאָת ו', גורם להחזיר אות ה' לאות ו', ונשלם שם הוי"ה וּפוּרְקָנָא בְּדָא תַּלְיָיא והגאולה תלויה בזה. וּבְגִין דָּא ובשביל זה הַכֹּל תָּלוּי בַּתְּשׁוּבָה. דְּכָךְ אָמְרוּ קַדְמָאֵי שכך אמרו הראשונים, כָּל הַקִּצִים כָּלוּ כל זמני קץ הגאולה, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַּתְּשׁוּבָה, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דִּשְׁמֵיהּ שהוא שלמות שמו יתברך שם הוי"ה, כי ה-ה' תחזור ליה"ו.

וְעַל דָּא ועל זה אמר הקב"ה (יחזקאל כ, יד) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי שם הוי"ה. וְעוֹד ועוד אמר (ישעיה מח, יא) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה שגם זה מורה למען שמי. וְאִם לָאו חָזְרִין, אֲנָא אַעֲמִיד לוֹן מַלְכָּא, שֶׁקָּשִׁין גְּזֵרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּן עַל כָּרְחַיְיהוּ ואם אינם חוזרים בתשובה אני מעמיד להם מלך שקשים גזרותיו מהגזרות של פרעה, ואז יחזרו בתשובה בעל כרחם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב זהו שכתוב (דברים ד, ל) וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, עַד יְהֹוָ"ה וַדַּאי עד שתשלים שם הוי"ה ב"ה.

התשובה נקראת חיים והיא היא השכינה

וּתְשׁוּבָה דָּא זו, שהיא בחי' חרטה על העבר וקבלה על העתיד ווידוי דברים בפה בחי' מלכות, אִתְקְרִיאַת חַיִּים נקראת חיים כי השכינה נקראת ארץ החיים, (משלי ד, כג) כִּי מִמֶּנּוּ מן המלכות תּוֹצְאוֹת חַיִּים, דְּאִנּוּן נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל שהם נשמות של עם ישראל. וְאִיהוּ הֶבֶל דְּנָפַק וְעָאל בְּפוּמָא דְּבַר נָשׁ וזו הנשמה היא בחי' כח ההבל היוצא מפה המלכות ונכנס בפה של האדם, בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה. ה' דִּבְהִבָּרְאָם גם המלכות היא בחי' ה' דמילת בהבראם (בראשית ב, ד) שהיא ה' זעירא. וַעֲלָהּ אִתְּמַר ועליה נאמר, (דברים ח, ג) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי יְהֹוָה שהיא השכינה יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ והיא השכינה נמצאת ראשו של האדם. עֲלַה אִתְּמַר עליה נאמר, (במדבר יב, ח) וּתְמוּנַת יְהֹוָה יַבִּיט כי המלכות היא סוד תמונת שם הוי"ה. (תהלים לט, ז) אַךְ בְּצֶלֶם בכח הצל"ם שעל ראשו שהיא השכינה יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

השכינה שורה על ראש האדם ולכן לא ילך בגילוי ראש משא"כ באומות העולם

וּבְגִין דְּאִיהִי עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ והיות שהיא השכינה על ראשו של האדם, אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵיזַל אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלוּי דְּרֵישָׁא אסור לו לאדם לילך ארבע אמות בגילוי הראש, דְּאִם הִיא אִסְתַּלְּקַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ שאם השכינה תסתלק מעל ראשו של האדם, מִיַּד אִסְתַּלְקוּ חַיִּים מִנֵּיהּ מיד מסתלקים החיים ממנו, כי הצל"ם בורח ואז האדם מת.

וְאִי תֵּימָא דְּכַךְ שַׁרְיָא עַל אֻמִּין דְּעָלְמָא ואם תחשוב שכך שורה חיות ואור מן השכינה גם על אומות העולם, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְבְּרֵי בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל תּוֹלָדִין דִּבְהוֹן אע"פ שלא נברא בשבילם שמים וארץ וכל התולדות שבהם. ואומר לָא שַׁרְיָא וַדַּאי לא שורה בודאי אור השכינה עליהם, דְּמֹשֶׁה בָּעָא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינָה עַל אֻמִּין דְּעָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ שהרי משה ביקש מהקב"ה שלא תחול ותשרה השכינה על אומות העולם ונתן לו. הַבְלָא דְּקָיְימָא עַל אֻמִּין דְּעָלְמָא מֵאָן נָפְקָא ועתה שואל א"כ ההבל המחיה ועומד על ראשם של אומות העולם מאיזה מקום יוצא. אוֹ עַל חַיָּיבַיָּא דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב מְעוֹרָבִין עִם יִשְׂרָאֵל או על הרשעים שהם ערב רב שמעורבים עם ישראל מהיכן בא להם החיות, מכיון שבודאי שלא יבוא מהקדושה. אֶלָּא וַדַּאי לֵית כָּל אַפַּיָיּא שָׁוִין אלא בודאי אין כל הפנים שוים, ויש הרבה מדרגות בקדושה וכן בס"א, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל לָאו אִנּוּן שַׁוְיָן ואפילו עם ישראל אין הם כולם שוין, כָּל שֶׁכֵּן אַחֲרָנִין כל שכן אחרים כמו הגוים וכו'.

כשהשכינה שורה בישראל אין בהם שום יגיעה ושום שעבוד

אֶלָּא וַדַּאי עַל הַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָת ה' אוּקְמוּהָ אלא בודאי על זה הדיוקן של אות ה' שהיא השכינה העמידו ופירשו חכמים, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ שהיא בחי' המלכות. וְכַד הַאי שַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל וכאשר זאת השכינה שורה על עם ישראל שזוכים לנפש דאצילות, לֵית לוֹן יְגִיעָה וְלָא שִׁעְבּוּד אין להם יגיעה ולא שעבוד בכל השבוע. וּבָהּ נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵיעָה ובה בנפש חשובה כמו הת"ח שעמל בתורה, הוא בחי' (שמות לא, יז) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ זוכה למלכות ומנוחה אמיתית.

אין דבר העומד בפני התשובה

האדם שזוכה לעשות תשובה ומתחרט על מעשיו אפי' צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקומו, והתשובה בלב שלם גורמת שכל מה שקלקל נתקן, והיה כלא היה, ואפי' נגזר עליו כמה גזירות קשות הכל מתבטל כי אין דבר בעולם העומד נגד התשובה

פרשת משפטים דף קו.

אֲתָר דְמָרֵיהוֹן דִּתְיוּבְתָּא סָלְקִין, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָא יָכְלִין לְמֵיקָם תַּמָּן מקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם. וּבְגִין כָּךְ כֵּיוָן דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַבֵּל לֵיהּ וַדַּאי מִיָּד ולפיכך, מכיון ששב האדם בתשובה והתחרט על מעשיו וקבל עליו על העתיד, הקב"ה מקבל אותו בודאי מיד, וחותר לו חתירה מתחת כסא הכבוד, כי ימינו פשוטה לקבל שבים.

תָּנֵינָן, לֵית מִלָּה בְּעָלְמָא דְּקָיְימָא קַמֵּי תְּשׁוּבָה למדנו, אין דבר בעולם שעומד לפני התשובה, וּלְכֹלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַבֵּל וַדַּאי ולכולם אפי' רשעים גמורים הקב"ה מקבלם בתשובה בודאי. וְאִי תָּב בִּתְיוּבְתָּא הָא אִזְדָּמַן לְקִבְלֵיהּ אֹרַח חַיִּים ואם האדם שב בתשובה הרי מזדמנת לפניו דרך מיוחדת שהיא דרך החיים, וְאַף עַל גַּב דְּפָגִים מַה דְּפָגִים ואע"פ שפגם מה שפגם, בספירות ובמדות העליונות, כֹּלָּא אִתְתָּקַּן, וְכֹלָּא אִתְהַדַּר עַל תִּקּוּנֵיהּ הכל נתקן והכל חוזר על תיקונו, דְּהָא אֲפִלּוּ בְּמַה דְּאִית בֵּיהּ אוֹמָאָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַבֵּל שהרי אפילו במה שיש בו שבועה לעשות רע, אם חוזר בתשובה הקב"ה מקבלו, דִּכְתִיב, (ירמיה כב, כד) חַי אֲנִי נְאֻם יְהֹוָה כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ וְגוֹ' וּכְתִיב (ירמיה כב, ל) כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי וְגוֹ' שימות בלא בנים. וּבָתַר דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא ואחרי שחזר בתשובה שלמה כְּתִיב כתוב (דברי הימים א ג, יז), וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ וְגוֹ' הנה ראיה שהיו לו בנים, מִכָּאן דִּתְשׁוּבָה מְתַבַּר כַּמָּה גִּזְרִין וְדִינִין מכאן לומדים שהתשובה משברת כמה גזירות רעות ודינים קשים שנגזרו על האדם, וְכַמָּה שַׁלְשְׁלָאִין דְּפַרְזְלָא, וְלֵית מַאן דְּקָיְימָא קַמֵּי דִּתְיוּבְתָּא וכן פותחת ומשביתה כמה שלשלאות של ברזל שהחיצונים סגרו אותו בהם, כי אין מי שיעמוד ויעכב בפני כח התשובה שעושה הבעל תשובה.

וְעַל דָּא כְּתִיב, ועל זה כתוב (ישעיה סו, כד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי עכשו ברגע זה. אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִּי לשון עבר, לָא כְּתִיב לא כתוב, אֶלָּא הַפּוֹשְׁעִים בִּי אלא הפושעים בי עתה לשון הווה, דְּלָא בָּעָאן לְאָתָבָא, וּלְאִתְנַחֲמָא עַל מַה דְּעָבְדוּ שעדיין לא רוצים לחזור בתשובה ולהתנחם ולהתחרט על מה שעשו. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְנַחֲמוּ, הָא מְקַבֵּל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אבל כיון שחזרו בתשובה והתנחמו על מעשיהם הרי מקבל אותם הקב"ה.

אפי' עשה עבירות במזיד והתרו בו שלא לעשותם ובכל זאת עשה אותם, ואח"כ חוזר בתשובה שלימה, הקב"ה מקבל אותו

בְּגִין כַּךְ, בַּר נָשׁ דָּא, אַף עַל גַּב דְּפָשַׁע בֵּיהּ ולפיכך האדם הזה אפילו שפשע בו בקב"ה, וּפָגִים בְּאַתְרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ ופגם במקומות שלא ראוי לפגום שם בעולמות העליונים וְתָב לְקַמֵיהּ, מְקַבֵּל לֵיהּ וְחָס עָלֵיהּ אם חזר לפניו יתברך בתשובה מקבל אותו הקב"ה ומרחם עליו, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (דף ק"ו ע"ב) מָלֵא רַחֲמִין אִיהוּ שהרי הקב"ה מלא רחמים הוא, וְאִתְמְלֵי רַחֲמִים עַל כָּל עוֹבָדוֹי ומתמלא רחמים על כל מעשיו כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כמו שנאמר (תהלים קמה, ט) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. אֲפִלּוּ עַל בְּעִירֵי וְעוֹפוֹי מָאטוּן רַחֲמוֹי אפילו על בהמות ועופות מגיעים רחמיו. אִי עָלַיְיהוּ מָאטוּן רַחֲמוֹי אם עליהם מגיעים רחמיו, כָּל שֶׁכֵּן עַל בְּנֵי נָשָׁא, דְּיַדְעִין וְאִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהוֹן כל שכן על בני אדם שיודעין ומכירים לשבח לאדוניהם, דְּרַחֲמוֹי מָאטוּן עָלַיְיהוּ, וְשָׁרָאן עָלַיְיהוּ שרחמיו מגיעים עליהם ושורים עליהם. וְעַל דָּא ועל זה אָמַר דָּוִד, (תהלים קיט, קנו) רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי כפי דרכך שאתה מרחם על הבריות.

הקב"ה לא עוזב רחמיו וחסדיו מן הרשעים, אלא משתדל עבורם מאד שיחזרו בתשובה

אִי עַל חַיָּיבִין מָאטוּן רַחֲמוֹי, כָּל שֶׁכֵּן עַל זַכָּאִין אם על רשעים מגיעים רחמיו וחסדיו יתברך, כל שכן על צדיקים. אֶלָּא מַאן בָּעֵי אַסְוָותָא, אִנּוּן מָארֵי כְּאֵבִין אלא מי הוא שצריך רפואה לנפשו אלו בעלי מכאובין, וּמַאן אִנּוּן מָארֵי כְּאֵבִין ומפרש ומי הם בעלי מכאובים, אִלֵּין אִנּוּן חַיָּיבִין אלו אותם רשעים שצריכים רפואת הנפש, אִנּוּן בָּעָאן אָסְוָותָא וְרַחֲמֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (רַחֲמֵי) עָלַיְיהוּ הם צריכים רפואה והצלה לנפשם ורחמיו של הקב"ה עליהם, דְּלָא יְהוֹן שְׁבִיקִין מִנֵּיהּ שלא יהיו נעזבים ומתרחקים ממנו, וְאִיהוּ דְּלָא אִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ והוא הקב"ה מרחם עליהם, וממשיך להם חיים שלא יסתלק מהם, וממתין להם, וִיתוּבוּן לְקִבְלֵיהּ שישובו אליו בתשובה שלמה. כַּד מְקָרֵב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּיַמִּינָא מְקָרֵב וכאשר מקרב הקב"ה לאדם מקרב אותו בימינו כמ"ש כי ימינך פשוטה לקבל שבים. וְכַד דָּחֵי, בִּשְׂמָאלָא דָּחֵי וכאשר דוחה את הרשע ביד שמאל דוחה אותו כלומר בכח קטן. וּבְשַׁעֲתָא דְּדָחֵי, יַמִּינָא מְקָרֵב ואפילו בשעה שהוא דוחה בשמאל, כבר יד הימין עומדת ומקרבת לאותו רשע. מִסִּטְרָא דָּא דָּחֵי מצד זה דוחה, וּמִסִּטְרָא דָּא מְקָרֵב ומצד זה מקרב, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבִיק רַחֲמוֹי מִנַּיְיהוּ והקב"ה לא עוזב רחמיו וחסדיו מן הרשעים, אלא משתדל עבורם מאד שיחזרו בתשובה.

אף כשעושה במזיד ובהתראה אם חוזר בתשובה שלימה מיד רפואתו מוכנה לו

תָּא חֲזֵי בא תראה, מַה כְּתִיב מה כתוב (ישעיה נז, יז) וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶך לִבּוֹ הלך בשרירות לבו בדרך רעה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וכתוב אח"כ, דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. ראיתי את דרכיו של אותו רשע שחזר בתשובה לכן אני ארפא אותו רפואת הנפש והגוף ואני אשלם לאותם מלאכים טובים שהיו הולכים עמו ואחזיר אותם אליו. וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב פי' אַף עַל גַּב דְּחַיָּיבִין עָבְדִין כָּל מַה דְּעָבְדִין בְּזָדוֹן אף על פי שהרשעים עושים כל מה שעושים במזיד, דְּאַזְלִין בְּאָרְחָא דְּלִבַּיְיהוּ והולכים בדרך לבם הרע, וְאָחֳרָנִין עַבְדִין בְּהוּ הַתְרָאָה, וְלָא בָּעָאן לְצַיְּיתָא לוֹן ואחרים עושים בהם התראה שמוכיחים אותם ואינם רוצים לציית להם ולחזור בתשובה. בְּשַׁעֲתָא דְּתָבִין בִּתְיוּבְתָּא, וְנָטְלִין אָרְחָא טָבָא דִּתְיוּבְתָּא בשעה שחוזרים בתשובה ומקבלים עליהם ללכת בדרך הטובה של התשובה, הָא אָסְוָותָא זְמִינָא לְקִבְלַיְהוּ הרי רפואת נפשם מוכנה מיד לפניהם ומתבטלים מעליהם הגזירות הקשות. הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא עתה יש להסתכל ולהתבונן בפירוש הפסוק, אִי עַל חַיַיָּא אָמַר קְרָא, אוֹ עַל מֵתַיָּיא אָמַר קְרָא אם על החיים חוזר הפסוק או על מתים חוזר הפסוק. דְּהָא רֵישָׁא דִּקְרָא, לָאו אִיהוּ סֵיפָא, וְסֵיפָא לָאו אִיהוּ רֵישָׁא שהרי ראש הפסוק אינו כסופו וסוף הפסוק אינו כראשו. רֵישָׁא דִּקְרָא, אַחְזֵי עַל חַיַיָּא ראש הפסוק מראה שמדבר על החיים שכתוב וארפאהו. וְסוֹפֵיהּ אַחְזֵי עַל מֵתַיָּיא וסופו מראה שמדבר על המתים דכתיב ואשלם נחומים לו ולאבליו. אֶלָּא קְרָא (ס"א רֵישָׁא דִּקְרָא) אָמַר, בְּעוֹד דְּבַר נָשׁ אִיהוּ בְּחַיָּיו אלא הפסוק מדבר בעוד שהאדם הוא בחיי חיותו אלא שהאדם הזה לא הולך בדרך ה', וְהָכִי הוּא וכך הוא כמ"ש, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ שהולך בשרירות לבו בדרך רעה, בְּגִין דְּיֵצֶר הָרַע דְּבֵיהּ תַּקִּיף וְאִתְתָּקַּף בֵּיהּ היות ויצר הרע שבו חזק ומתגבר עליו, וְעַל דָּא אָזִיל שׁוֹבָב, וְלָא בָּעֵי לְאָתָבָא בִּתְיוּבְתָּא ועל זה הולך בשרירות לבו ואינו רוצה לחזור בתשובה והוא כבר נקרא ח"ו מת כמ"ש רשעים בחייהם קרואים מתים.